מטיילים כותבים על אסיה

טיול לגאורגיה ארמניה

בס”ד, כ”ז בתמוז ה’תשע”ז.
דברים למירה גלבשטיין, מדריכת טיול לארמניה-גאורגיה,
במסיבת הסיום זוכרים, חברים, את הסיפור של מירה על אותו אחד שכינה את אשתו בכינויי-חיבה נרדפים, כי פשוט שכח את שמה?!
ובכן, אותך, מירה, איש מעמנו לא ישכח לעולם!
מירה שלנו,
דומה כי מילות “אמת ויציב” מתפילת שחרית עלייך נאמרו: ‘אמיתית ויציבה, נכונה וקיימת, ישרה ונאמנה,
אהובה, חביבה, נחמדה, אדירה, מתוקנת, מקובלת, טובה ויפה האשה הזו, מירה, עלינו לעולם ועד’!
נדירים הטיולים שיצאנו אליהם, בנצי ואני, ללא ידע מוקדם. בפעם הזו לא הספקנו ואת הגשמת את כל ציפיותינו. אני
מניחה ששינית אצל כולנו תפיסות מקובלות, כאלה הקשורות בתדמיתן של ארמניה וגאורגיה. לימדת אותנו ששתיהן
ראויות גם ראויות לכל כבוד!
הובלת אותנו במסלולי ארמניה התרבותיים מרובי הנופים. הקפאת אותנו באגם סוואן; כמעט נגענו בפסגת-אררט – משא כיסופיהם של הארמנים; הובלת אותנו לבית-קברות עתיק שהתגלה במקרה ובו כתובות ארמניות, אך גם יהודיות; חווינו את כיכר הרפובליקה בירוואן ביום ובלילה; קדם לה אשד המים, עתיר אוצרות-אמנות עכשוויים; ראינו את טבליסי.
חווית הסיור המוקדם בעיר העתיקה, על מצודותיה, כנסיותיה, מפליה, מימיה ועוד,
הייתה מהממת. גם גשר השלום (דמוי פריט אנטימי, שלא אנקוב בשמו מחמת צניעות…), הרשימנו, וכן אולם הקונצרטים ‘הצינורי’, ותפילות השבת וארוחותיה
וגם ‘הוויסקי של אליהו’ (42% אלכוהול!) וכמובן מופעי הפולקלור בארמניה ובגאורגיה, שכולם הסתיימו בשירים משלנו
(“הבה נגילה”, “שלום עליכם”).
ציפינו לקור מקפיא בבקוריאני ובגודארי. לאשרינו התבדינו! ערפל וּגשמים נעלמו כלא היו. בוודאי לכבודך!
לא נשכח את ערי המערות, שיכולנו להן! ואת מעיינות המים המינרליים בבורג’ומי. שתיתי למעלה מבקבוק כדי לסייע
לבעיות ‘אינסטלציה’… בהזדמנות אספר לכם אם עזרו. כן אדווח על מי הסודה, שבנוסף למינרליים בוודאי הם מכילים,
קצת אלכוהול. הראיה? כך פעלו על אסתר ספיריה ועלי בטיול הג’יפים, כאשר ‘עלינו לרגל’ (וברגל) למריה העולה
לשמים…
לא אזכיר אתרים נוספים, כבתי-כנסת, ולהבדיל כנסיות ומנזרים. גם לא את הבירה העתיקה, קוטאיסי, שהפרלמנט,
נלקח ממנה, חזר אליה ועתיד להילקח ממנה. לא דמויות-אב, כדוד הבנאי, שוטא שוסטבלי, ומתרגמו בוריס (הוא דב)
יפנוב, תמרה, נינו וקדושות-נצרות אוניברסליות. גם לא אנדרטאות אין-ספור ופסלים, כניקו, שבחר לצייר על רקע שחור, כשחור ימיו, ולידו רקדנים סבואי-יין. את, מירה, עושה זאת הרבה, הרבה, הרבה יותר טוב!
הידע המרשים ורוחב הדעת שלך, מירה – מזה, והאנטליגנציה הרגשית המוּלדת – מזה, הרשימונו מאד!
תודה לך, מירה, על שני המדריכים המקומיים, האצ’י בארמניה ונינושקה בגאורגיה. כל הצעירות שבינינו (כולנו כאלה)
– ובראשן אסתר, התאהבו בו. גם בה.
תודה ענקית על יכולתך לגבש בקלילות ובמיומנות קבוצה.
אין ספק שאלייך התכוון שלמה המלך בפרק החותם את ספר משלי.
את שלמה המלך ראיתי, אגב, בדמיוני הפורה במערת הנטיפים מוקף באלף נשותיו (ועוד אחת אליבא דפירוש המלבי”ם) למגילת שיר השירים (זקיף ונטיפות רבות לו) על רב-משמעותו של זק”ף יחשוב-נא כל אחד מאיתנו בינו לבין עצמו…
כך נאמר בעקבות מלכנו:
פיך פתחת בחכמה ותורת חסד על לשונך.
קמנו, בנייך, ואישרנוך; אישך – ויהללך!
רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה!
תודה לך, מירה, על בחירתך בצוות-מטבח (ובראשו גושא) עם מאירה, אשת אליהו, משגיחת-כשרות אצילת-נפש.
תודה גם לאברהם אבינו (סידון) – מחמד לבך ולבנו!
יברכך אלוקים, יקירתנו, בבריאות גופא ונהורא מעליא עוד שנים רבות וטובות.
כולנו נשמח להנות בעתיד מהדרכתך הכה-מושקעת במקומות נוספים בעולמנו היפה.
נעמת לנו מאד, מאד, מאד!!!
בשם כל חברי הקבוצה
טלי הורוביץ