המלצה על טיול בליטא ולטביה
שלום רב,
שבתי לפני ימים אחדים מהסמינר המטייל “שבילי עולם – מסע במחוזות העם היהודי בליטא ולטביה”, בהדרכתם של הרב ד”ר בני לאו וד”ר רוחמה אלבג.
זו הפעם הרביעית שאני משתתפת בסמינר מטייל מטעם בית עגנון: הראשון היה לרוסיה הלבנה, בהדרכת פרופ’ דוד אסף, ידען ענק ומעניין, וד”ר רוחמה אלבג.
שלושת הסמינרים האחרים – לאוקראינה; לגליציה; לליטא ולטביה – בהדרכתם של הרב ד”ר בני לאו וד”ר רוחמה אלבג. כולם אורגנו להפליא ע”י מר יהודה חן.
הסמינר האחרון תוכנן ואורגן מתוך מחשבה עמוקה והתבצע בשטח תוך שימת לב מדוקדקת לכל הפרטים הרלוונטיים להצלחתו: המסלול, הלו”ז, בחירת המלונות, ארגון הארוחות (הן לשומרי מסורת והן לחילונים), בחירת המדריך המקומי, וליווי קשוב ומתחשב של חברי הקבוצה.
תשואות ותודות רבות ליהודה חן שאירגן וליווה אותנו (הפעם) מהארץ, וללוי גבעון שהיה עמנו במסע, אשר עשו בלב חם כל מה שניתן היה להצלחתו.
ומכאן – לתוכן ולחוויות.
ראשית אנו חייבים תודה למדריך המקומי, דניאל גורביץ, על הידע הרב וההסברים המפורטים לגבי כל אתר במסלול, אותם העביר אלינו בחן ובעברית רהוטה.
אך יותר מכל – השבח וההודיה לרב בני לאו ולרוחמה אלבג, מדריכים מעולים ורבי כשרון, כל אחד בתחומו, אשר השילוב המופלא ביניהם יצר את ה”נשמה” הייחודית של הסמינר.
מאור פניו, זיו חיוכו ונועם דרכיו של הרב בני לאו התמזגו בהרמוניה עם שיעוריו המרתקים על תולדות היהדות הדתית לזרמיה השונים והמגוונים: ישיבות ליטאיות, תנועת המוסר, חסידות וניגונים והוראה מעמיקה של המורשת היהודית שהתקיימה וחרבה במזרח אירופה.
דבריו נאמרים תמיד ברגישות, בכבוד ובהכלת האחר. מתוך געגוע עמוק לעבר המפואר שנעלם והושמד, הוא מפנה בכל עת את מבטו ומבטינו קדימה, בתקווה להגשים בארצנו את חזון הציונות הערכית ברוח של פיוס וקירוב לבבות. אני מודה לו בעיקר על עמדתו הנחרצת שחביב כל אדם שנברא בצלם,ועל דבקותו בחופש המחשבה והדיבור.
תרומתה של רוחמה אלבג לאיכותו הגבוהה של הסמינר לא תסולא בפז. רוחמה, רבת כישרון ובקיאות, מומחית מאין כמוה לספרות ולשירה עברית השייכות ומייצגות את העולם היהודי במזרח אירופה. היא שולטת ללא עוררין ובפרטי פרטים הן בטקסט הספרותי והן בתולדות חייהם של המשוררים והסופרים עליהם היא מרצה.
בסגנון עשיר וקולח מקימה רוחמה לתחייה את המקומות בהם חיו ויצרו, מגלה את הקשרים לתרבות ולספרות האירופית, אורגת ורוקמת ביד אמן גובלן חי ומתנועע, מהפנט ורב יופי.
רוחמה מלאה התלהבות והתפעמות וסוחפת יחד עמה את כל חברי הקבוצה, עד שנדמה כי היוצרים שהלכו לעולמם נמצאים וחיים בתוכנו, הולכים לצדנו ומלווים אותנו, וכולנו – אנחנו והם- צועדים ממוגנטים אל החלילנית המכשפת הזו.
בזכות כל האנשים שמניתי לעיל מתגבשת לה חבורת נוסעים-לומדים באחווה וברעות,בסבלנות ובסובלנות.
סיום המסע מחדד את הבנתנו: אנו מיטיבים יותר לדעת מאין באנו ולאן פנינו מועדות.
השיבה ארצה איננה מסיימת את הסמינר. הרשמים, החוויות והתובנות שצברנו ורכשנו ממשיכים להעמיק בנו את חותמם ולהעשיר אותנו עוד זמן רב לאחר הנחיתה.
……עד הסמינר של שנה הבאה.
הילה זיסאפל
