מאת: בלהה רשף
להיות בחתונה זה אירוע משמח ולהיות בחתונה סינית זה משמח עוד יותר…
כמה דברים הקשורים לחתונות בסין שכדאי לדעת:
בסין אין אולמות אירועים בהגדרה! חתונות ואירועים חשובים מתקיימים באולמות המרכזיים של מסעדות או במלונות, בהתאם לתקציב ומספר המשתתפים.
בעבר תפקיד השדכנית היה חשוב ומרכזי, היא זאת שאיחדה, יצרה קשרים וארגנה את הפגישה בין משפחות, לפעמים ביוזמתה לפעמים לאחר בקשה מאחד מהצדדים. אגב, היא גם זאת שקבעה מתי יקפלו ויחבשו את רגלי הילדה כדי שרגליה יהיו “רגלי לוטוס זהובות” והיא תהיה שידוך הולם בגיל מאוחר יותר.
לאחר שנוצר הקשר הראשוני והיתה הסכמה בין הצדדים, הועברו תאריכי ושעות הלידה אל מגדת עתידות שבדקה את ההורוסקופ והתחזית ואם היתה התאמה נשלח אל משפחת הכלה מכתב בקשה, מתנה והזמנה לארוחת הכרות. בהמשך, בחרה משפחת החתן תאריך נישואין ועדכנה את משפחת הכלה על ידי מכתב הזמנה אדום, מספר חודשים לפני החתונה. משפחת הכלה ערכה משתה ובו מתנות האירוסין שניתנו על ידי משפחת החתן וכמו כן כסף אירוסין.
ביום הנישואין החתן היה שולח את כסא האפריון, מלווה בתזמורת גדולה, לאסוף את הכלה מבית הוריה. כאשר נפרדה מהוריה, לפעמים לתקופת חיים שלמה, היה עליה לבכות כדי להביע את צערה על הפרידה הכפויה עליה מהם, דבר שהביא מזל לה ולבני משפחתה.
התזמורת ליוותה את הכלה אל בית החתן כאשר היא מנגנת ושרה ובכך מכריזה לכל הסביבה שאין בושה בנישואין אלו. את הכלה היו מכסים בתוך האפריון כדי להגן עליה מפני הרוחות הרעות שאולי ירצו להזיק לה בחייה החדשים.
כיום הדברים שונים, תפקיד השדכנית יצא מהשוק וההכרות נעשית במסגרת הלימודים, במקום העבודה, בכפר או במקום המגורים וגם דרך אתרי הכרויות. היום יש יותר נועזות ופחות ביישנות מאשר בעבר ואפשר אפילו לראות זוגות מתנשקים להם באמצע הרחוב דבר שלא היה אפשרי לראות עד לפני כמה שנים.
הצבע האהוב ביותר בתרבות הסינית הוא הצבע האדום ועד היום אפשר לראות אותו בחיי היום יום כמעט בכל מקום, אז על אחת כמה וכמה שבחתונה צבע זה יהיה דומיננטי ואפשר לקרוא לאירוע חתונה אדומה!
בעבר, כל חתונה מסורתית היתה “צבועה” באדום: שמלת הכלה, כיסוי הראש ונעלי הכלה, בגדי החתן, האפריון, הפנסים שקישטו את האירוע ואת חצר המגורים (למשל בסרט פנסים אדומים), וכל דבר אחר שאפשר שיהיה בצבע אדום קיבל את הצבע האדום! ולא, זה לא קשור למפלגה הקומוניסטית!
זה קשור לכך שהצבע האדום נחשב בתרבות הסינית לצבע משמח, חיובי, חי, שמזכיר את הנוזל הבסיסי שרץ לנו בגוף ונותן לנו חיים, צבע הדם!
הצבע הלבן, שבמערב נתפס כסימן וסמל לטוהרה ולתום, בסין ובמזרח הרחוק נתפס כצבע של אבלות.
עם כל זה, כיום כל כלה מקבלת את אורחיה בשמלת “מרנג” לבנה ומגונדרת ורק בחלקו השני של האירוע מחליפה את השמלה הלבנה בשמלה סינית מסורתית אדומה וסקסית.
החתן והכלה נעמדים בכניסה למלון ומקבלים את פני האורחים הנכנסים. לכל אורח שנכנס מגיש החתן סיגריה והכלה מציתה אותה וכל אורחת שנכנסה כובדה בסוכרייה, כדי שיהיה מתוק!
כחודשיים לפני יום החתונה עשו החתן והכלה יום צילומים מקצועי שלא היה מבייש אף דוגמנית. יום הצילומים כלל איפור, החלפת כמה סטים של תלבושות מול רקעים שונים והתוצאה היא “בוק” תמונות מפואר שנפרס לאורך המדרגות שהובילו לאולם במלון שבו יתקיים האירוע. אחת מהתמונות הוגדלה והושמה בכניסה לאולם עצמו כדי לקבל את פני האורחים.
מהכניסה לאולם ועד לבמה המרכזית נפרס שטיח אדום שלצידיו עמדו חברי הזוג מחזיקים קשתות מעוטרות בפרחים ויצרו מסדרון ארוך שהוביל אל הבמה. החתן צעד עד לבמה וחזר לכיוון הכניסה שם חיכתה לו הכלה. בזמן שצעד לכיוונה שר לה שיר אהבה וביקש ממנה להיות אהובתו ואשתו. היא קצת התלבטה אבל בסוף הסכימה וצעדה איתו לכיוון הבמה בחזרה.
בזמן שהזוג עולה לבמה התיישבו כל האורחים סביב שולחנות עגולים שעליהם הוגשו מראש שלושה דברים שיוגשו בכל חתונה: “סוכר חתונה” כלומר סוכריות צבעוניות, “סיגריות חתונה” מתוצרת טובה ובעלת שם ו”אלכוהול חתונה”, ופה לא מדובר על קוקטיילים או בירה שנחשבת למשקה יומיומי שמוגש בטמפרטורת החדר (כן כן, הבירה מוגשת לא קרה משום שהסינים לא שותים משקאות קרים, זה לא טוב לגוף. תציצו בכתבה על הרפואה הסינית).
האלכוהול הסיני, אלכוהול לבן, BAI JIU, הוא אלכוהול על בסיס אורז שנע בין 40% ל–55%, ריחו מתקתק ונעים ואינו מרמז בכלל על הצפוי, אפשר למצוא המוני חברות שמייצרות את האלכוהול הזה וישנה חשיבות לשם החברה, לאחוזי האלכוהול שמעידים על איכותו. מחיר בקבוק נע בין 3 יואן ל–500 יואן (כ–6 יואן = דולר). לגימה קלה מנקה את כל מה שהוא עובר דרכו! כמה כוסות וכולם מרגישים מאושרים ושמחים במיוחד. בכל הרמת כוסית לא מנומס לסרב כך שעד סופו של היום כל אורח שתה כמה כוסות טובות מהמשקה “המשמח” הזה.
אל הבמה עלו הזוג המאושר ומנחה החתונה. לבמה עלו תחילה מנהל העבודה של הכלה שהרעיף שבחים על עבודתה, נאמנותה ותרומתה למקום העבודה. בסיום דבריו הוא הגיש מעטפה אדומה עבה. אחריו עלה מנהל העבודה של החתן וגם הוא כמובן שיבח והלל את החתן, מסירותו ותרומתו למקום העבודה ובסופו של דבר גם הוא העניק לזוג את המעטפה האדומה.
הבאים שעלו לבמה היו הוריהם של החתן והכלה. זה התחיל בכך שהחתן והכלה הודו להוריהם על השנים שגידלו אותם, על ההשקעה שלהם בהם, בחינוכם, בהענקת לבוש, שעמדו לצידם לאורך הדרך, שיעצו ועזרו ותמכו. ואחרי כל משפט כזה קדו קידה קלה מול הוריהם.
מנחה החתונה שאל את החתן האם הוא חושב שהורי הכלה יקבלו אותו כבן אל משפחתם וביקש ממנו לקרוא לאבי הכלה “אבא” כדי לראות אם אכן כן. החתן קרא בקול “אבא” והאב ענה ב”כן” חלוש… המנחה “חימם” את האווירה ואמר “נראה לי שהוא לא מקבל אותך למשפחה! נסה שוב!” ושוב ניסה החתן כמה פעמים עד שמנחה החתונה והקהל שמסביב היו מרוצים מגובה הקול של תשובת אבי הכלה! גם הורי החתן והכלה הגישו לזוג מעטפות אדומות שמנות ומלאות בכסף לשימושם.
לאחר החתונה יעבור הזוג לגור ביחד עם הורי החתן, כדי לטפל בהם בימי זקנתם. בחברה המסורתית היתה הכלה עוברת לגור בחצר בית החתן יחד עם הורי החתן, אחיו ונשותיהם, המשרתים והאמות. חמולה שלמה! היא היתה נפרדת ממשפחתה ולעיתים לא היתה זוכה לראותם שוב במהלך חייה. מצופה היה ממנה לאמץ את אבות המשפחה כאבותיה, לקיים את הטקסים המסורתיים בשביל משפחתה החדשה, להתאים את עצמה לחצר ולבית החדש שאליו השתייכה ולשמש כבת צנועה ונאמנה למשפחתה החדשה.
גם היום כאשר זוג נישא מקובל שהכלה עוברת לגור בבית החתן יחד עם הוריו, ומשום “מדיניות הילד האחד” הנטל הכלכלי והכללי כבד משום שהזוג הצעיר צריך לעבוד הרבה כדי לפרנס את הורי הכלה והחתן. אומנם כאשר ייוולד לזוג הצאצא שלהם מובטחים לו ארבעה מטפלים צמודים ל – 24 שעות, אבל זה עדיין מקשה.
כיום פה ושם אפשר לראות תחילתו של שינוי ובו כלות חדשות מבקשות כחלק מהנישואין לעבור לבית שלהם ללא הורי החתן כשותפים לדירה.
לאחר הנישואין הכלה שומרת על שם משפחתה ואינה משנה אותו כשם בעלה. הילדים שייוולדו יקבלו את שם המשפחה של האב.
“מדיניות הילד האחד” עודכנה לאחרונה ובמקרה שזוג ההורים הם ילדים יחידים (בני חאן, הרוב בין קבוצות המיעוטים בסין) יש באפשרותם להביא 2 ילדים לעולם כדי שהנטל הכלכלי יתחלק בין שני הילדים. בנוסף, עודכן נושא שמות המשפחה וישנם הורים שמצרפים לשם הילד את שתי שמות המשפחה.
תמונות: Cormac Heron, hanfulove, Kenneth Lu
