ספארי בטנזניה – טיסה ישירה

למי שמעוניין, העיר ארושה מציעה מגוון אתרים שמהם אפשר להתחיל להתיידד עם היבשת: אמנות מקומית, מלאכות יד, מיזמים קהילתיים וטעימה ראשונה מצבעי התרבות הטנזנית. אבל אין הכרח. לפעמים, הכי נכון זה פשוט לשבת על המרפסת מול נוף ירוק, להחזיק כוס קפה אפריקאי ולחכות שהלב יגיע. ארוחת ערב ולינה ב – Hotel Serena Arusha או דומה ברמתו.

בסיור נבצע תצפיות עומק בניסיון לפענח דפוסים חברתיים וטריטוריאליים – במיוחד בקרב משפחות הפילים והטורפים הגדולים. בתום הסיור נמשיך בנסיעה לעבר איזור אגם מאנירה שם נלון. ארוחת ערב ולינה ב – Lodge Serena Manyara או דומה ברמתו.

נמשיך לביקור בכפר של בני שבט הדטוגה – קבוצה רועית-נוודית עם התמחות בנפחות מסורתית וסגנון חיים שורשי. נצפה בגברים מפעילים כבשן פתוח ליציקת ראשי חיצים ונשים המקשטות את פניהן בצלקות סימטריות – מסורת קישוט ייחודית הנישאת בגאווה מדור לדור. כאן נבין איך זהות אתנית מתעצבת דרך חפצים, טקסים, ושפה חזותית. שני הביקורים יתקיימו תוך תיאום מוקפד, באווירה של כבוד הדדי ולמידה. ארוחת ערב ולינה ב – Lodge Serena Manyara או דומה ברמתו.

שמורת אגם מניארה היא שמורה קטנה אך מגוונת בבתי גידול ועשירה במיני בעלי חיים. הכניסה לשמורה עוברת ביער טרופי, המתקיים הודות למי תהום גבוהים במיוחד. ציפורים רבות, ביניהן שקנאים וקורמורנים, ניזונות מדגי האגם. מדי פעם אפשר לראות להקות פלמינגו שצובעים את האגם בוורוד כשהם מגיעים אליו במסלול נדידתם. חוויה נוספת שמזמנת שמורת מניארה היא צפייה באריות, הנוהגים לטפס על עצי השיטה הגבוהים כדי להימלט מהחום וממטרד החרקים. ארוחת ערב ולינה ב – Lodge Serena Manyara או דומה ברמתו.

היופי בנגורונגורו הוא לא רק בכמות אלא גם בקרבה. בעלי החיים רגילים לנוכחות רכבים ממש כאילו הם חלק מהמערכת האקולוגית. הדבר מאפשר תצפיות ארוכות, עמידה שקטה, וצפייה במערכות יחסים, חיזור, תוקפנות, והורות, כל זאת ממרחק של מטרים ספורים. את ארוחת הצהרים נסעד באחת מנקודות השטח הקסומות, לצד אגם בלב הקלדרה בו שוהים היפופוטמים ומעלינו חולפים שקנאים ועופות דורסים. בסיומה נמשיך בסיור לעבר שמורת סרנגטי. הנסיעה מהקלדרה לסרנגטי היא מעבר בין עולמות: מהרמות הקרירות של נגורונגורו למישורים האינסופיים של שמורת הסרנגטי – הנוף הולך ונפתח, השטח נהיה פראי יותר, השקט עמוק יותר, ובעלי החיים נראים נעים בחופשיות וללא גבולות. זהו רגע שבו נרגיש שהגענו ללב ליבו של הספארי ה אפריקאי. ארוחת ערב ולינה ב – Lodge Serena Serengeti או דומה ברמתו | מרכז שמורת הסרנגטי.

הם יוצרים שיירות אינסופיות, מתפתלות, שמתארגנות ונפרמות כל הזמן. כל פרט נע על פי תחושת ריח, קרקע או תגובה סביבתית, יחד הם יוצרים תנועה קולקטיבית מדויקת – בלי פיקוד, בלי תיאום, ובלי לעצור. במהלך היום נרד לעמקים, נעלה לתצפיות מגבוה, ונעקוב אחרי הדינמיקה של העדרים בזמן אמת. נבחין במיקומים השונים של בעלי החיים – הזברות שמובילות, הגנו שבלב התנועה, והאנטילופות הקטנות שנמצאות בשוליים. לעיתים תיראה תנועה דרמטית, ולעיתים רק ציפייה שקטה, סימנים מקדימים של מה שעשוי להתרחש ביום הבא. זהו יום של התבוננות – לא רק כדי לראות, אלא כדי להבין. ארוחת ערב ולינה ב – Lodge Serena Serengeti או דומה ברמתו | מרכז שמורת הסרנגטי.

קשה למצוא אותם אך כשרואים נמר על עץ או בצל סלע, זהו רגע של יוקרה. הצ‘יטות קלות גוף וזריזות, נעות לרוב באזורים פתוחים, מחפשות טרף קטן עד בינוני, ובעיקר נמנעות ממפגש עם טורפים גדולים מהן. לרוב הן פעילות יותר בשעות הבוקר ואחר הצהריים. ביום זה ננוע עם עיניים פקוחות וממוקדי מטרה ונשתמש בכלי התצפית שלנו, בהובלת הצוות המקומי והישראלי, כדי לנסות ולפגוש את מלכי הסוואנה – כל אחד בשטחו. ארוחת ערב ולינה ב – Lodge Serena Serengeti או דומה ברמתו | מרכז שמורת הסרנגטי.

בשעות אחר הצהרים המאוחרות, נעלה על טיסה פנימית קצרה מעל נופי סרנגטי – קווי הנהרות, שיירות גנו נעות, כתמי ירוק ושחור, עצי שיטה פזורים על פני מרחב שנראה אינסופי. הטיסה הזו היא יותר מאמצעי תחבורה – זו פרידה ממעוף הציפור. רגע אחרון שבו אפריקה כולה פרושה לפנינו, שלמה, גולמית, נפלאה. ננחת בשדה התעופה קילימנג‘רו ונטוס חזרה לישראל. עם מזוודה מלאה… ועם לב שמכיל הרבה יותר.