המסע הגדול בעקבות הראי”ה קוק

לצד ה”ליטאים” בעיר הייתה קבוצה לא קטנה של חסידי חב”ד, בהקשר זה נפגש לראשונה עם הראי”ה בריגה. נבקר במקום בו עמד בית הכנסת הגדול, נספר את סיפורם של יהודי ריגה בשואה, נבקר בגטו היהודי, מקום מושבם הראשון של יהודי ריגה, נעצור במקום בית העלמין היהודי ונסיים פרק זה בביקור במוזיאון גטו ריגה. בהמשך נעבור לעיר העתיקה, נבקר בבית הכנסת הפעיל, המכונה בית הכנסת פיטאוואס (פיטאוו – שול). בית כנסת זה נבנה בשנת 1905 וניצל מהגרמנים בשל היותו סמוך לכנסייה. מבנה בית הכנסת מרשים מבחוץ ובתוך האולם הוא מעוטר בקישוטים יפים בעלי אופי גיאומטרי. לאחר קבלת עצמאותה של לטביה, הפך בית הכנסת למרכז החיים היהודים המתחדשים בריגה. נסיים את הסיור בריגה במבט על בניינים שעוצבו בסגנון “ארט נובו” על ידי האדריכל היהודי מיכאל אייזנשטיין ונעבר ליד הבית בו השתכן במשך שנתיים “בעל התניא”. נצא מזרחה לכוון אחת העיר השנייה בגודלה בלטביה – דווינסק, לפני שנצא מריגה נעצור ביער רומבולה, יער עצי אורנים לא רחוק מריגה. כאן בבורות רצחו הנאצים את יהודי ריגה ביריות. כ-25,000 יהודים נרצחו.
נתייחד עם הקורבנות בטכס צנוע ומכאן נמשיך לתחנה הבאה שלנו דווינסק. נסייר בעיר דווינסק שמספר היהודים שחיו בה ערב השואה עמד על 12,000. בעיירה שנקראת גרייבה, כיום היא שכונה בפרברי העיר דווינסק, נולד הרב אברהם יצחק הכהן קוק בט”ז באלול תרכ”ה. בעיר זו שימשו ברבנות הרב ראובן הלוי לוין (שכונה ר’ ראובן דננבורגר, על שם עירו) שהיה רבו של הרב קוק עד גיל בר המצווה וכן הרב שמחה מדווינסק, שכיהן כראש קהילת המתנגדים ורבי יוסף רוזין (הרוגוצ’ובר).
בעיר זו נולד גם השחקן האידי שלמה מיכאליס וגם מיודענו איסר הראל. בעיר נשארה עד היום קהילה מצומצמת של יהודים. נבקר באתרים היהודיים שנותרו מתקופת הזוהר ובבית העלמין בו נקברו גם רבני העיר היהודים. נספר את סיפורם של היהודים בשואה ונבקר באזור הגטו.
מדווינסק נחצה את הגבול לליטא ונמשיך בדרכנו לעיר קובנה, בדרכנו נחלוף דרך הערים אוטין וילקומיר וינובה, מהמקומות הראשונים שהשתכנו בהם יהודים בליטא.
בקובנה נאכל ארוחת ערב ונצא למלון למנוחה.

נמשיך בסיור בעיר העתיקה, נעבור ליד ספריית מאפו, בית הכנסת ובית המדרש ברחוב זמנהוף, נמשיך את סיורנו ונצפה בביתה של לאה גולדברג ובגמנסיון העברי הראשון.
משם ניסע לשכונת סלובודקה המפורסמת, נבקר במקום בו עמד בניין ישיבת סלובודקה בראשות הרב נתן צבי פינקל, “הסבא מסלובודקה”. משם נמשיך ל”פורט התשיעי”, המצודה ששימשה מחנה מעצר ומקום הירצחם של יהודי קובנה בתקופת השואה. מכאן נצא מקובנה צפונה לעיירה קיידן, עיירה עתיקה שבה נשארו שלשה בתי כנסת, אחד מהם משמש כמוזיאון קטן להנצחת הקהילה במקום. בעיירה זו הכיר הגאון מוילנה את אשתו. נתרשם מעיר העתיקה שעיירה עושה רבות לשמור על צביונה העתיק.
נחזור לקובנה ונבקר בבית הכנסת “כאר שול” – אוהל יעקב, שהמשיך לפעול אחרי המלחמה לקהילה היהודית ששרדה שם.
לאחר ארוחת ערב נחזור למלון.

פרשת הידידות בין ה”חפץ חיים” והראי”ה (“בין שני כהנים גדולים”) שנמשכה עשרות בשנים, היא דוגמא למה שאמרו חכמינו:
“תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם”. בביקור בראדין נראה עיירה אוטנטית על בארות המים והבתים, כפי שהיו לפני למעלה מ-100 שנים.
נבקר באולם הישיבה – בית מדרשו של ה”חפץ חיים”, נפקוד את קברו ששופץ לאחרונה, בבית העלמין הזה גם נקברו חיים תושבי ראדין והסביבה על ידי הגרמנים ועוזריהם.
נמשיך לכוון העיירה מיר. בדרכנו נעבור בנובהרדוק. בדרך כבר נתחיל בסיפור חייהם של הפרטיזנים שחיו באזור – במיוחד קבוצת האחים ביילסקי, מה מייחד קבוצה זו, ומה היה הויכוח האידיאולוגי בין קבוצות הפרטיזנים. ליד הגטו בנובהרדוק נספר את סיפורם של יהודי העיר, במוזיאון שהוקם בתוך הגטו היהודי, בעזרתה של הגב’ תמרה וירשצקייה שפעלה לבניית המוזיאון. נצפה במנהרת הבריחה. נעבור בכיכר העיר, מרכז החיים היהודי במקום, בו עמדו בתי הכנסת והישיבה.
הישיבה שנוסדה על ידי הסבא מנובהרדוק, ר’ יוסל יוזל הורביץ שהתכוון לפתוח את הישיבה כמרכז רוחני לכל פעילותו להפצת המוסר והשכלה יהודית לכל העם היהודי, בנובהרדוק שימש ברבנות הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, בעל “ערוך השולחן”, ממנו קיבל הראי”ה את הסמכתו לרבנות.
מכאן נמשיך למיר. שמה של העיר נודע בעולם היהודי בזכות הישיבה שפעלה במקום משנת 1815 ועד לכניסת הנאצים ב-1939, כאשר בית הישיבה נהפך לקולנוע (כיום הוא סניף דואר), במיר נצפה במה שנשאר מהעיירה היהודית, מבני בתי הכנסת ותלמוד תורה, נחלוף ליד המנזר ונספר את סיפור הגטו והבריחה, נעבור בבורות הרצח, בבית העלמין היהודי במקום בו קבור ר’ ירוחם, משגיח הישיבה המיתולוגי, נצפה במבצר, טירת רדזוויל.
מכאן נמשיך לוולוז’ין שם הוקמה הישיבה הליטאית הראשונה – אם הישיבות הליטאיות.
הישיבה נוסדה ב-1803 ע”י ר‘ חיים. זו הייתה הישיבה המודרנית הראשונה בליטא, בה נוצרו רבים מן הדפוסים של הישיבות הליטאיות. ליד הישיבה נרחיב במקצת ממשנתו של ר‘ חיים מוולוז‘ין ונפקוד את קברו בבית הקברות היהודי הסמוך, ונשלים עוד פרק מחייו של הראי”ה בישיבת וולוז’ין במחיצתם של ראשי הישיבה הנצי”ב והגר”ח סולובייצ’ק. נסייר בעיירה ונצפה על בתי העיר שחלקם שימשו את היהודים ומוסדותיהם לפני השואה. מוולוז’ין נחזור לוילנה, שוב דרך מעבר הגבול. בוילנה עיר הבירה של ליטא, נאכל ארוחת ערב בבית חב”ד וניסע למלון ללינה.

מכאן נצא לכיוון גיא ההריגה פונאר, במרחק של כ-12 ק”מ מהעיר וילנה. נסייר בבורות ההריגה שביער, בהם נטבחו רוב יהודי וילנה והאזור, נבקר במוזיאון הקטן שנמצא שם (אם הוא יהיה פתוח) ונערוך טקס התייחדות לזכרם של הנרצחים.
מכאן נמשיך לעיר העתיקה טראקאי, השוכנת בלב אגמים. טראקאי משמשת כמרכז הקראי הגדול במזרח אירופה, נסייר בעיירה בין בתי הקראים, נעבור ליד מוזיאון הקראים ובית הכנסת הקראי, נתרשם מהטירה המרשימה על אי בתוך האגם ומיופייה של העיר, ונסיים בביקור בבית הקברות העתיק של הקראים. מכאן ניסע להתמקם במלון לקראת השבת.

לפני הסעודה השלישית נצא לסיור נוסף לראות את דפוס האלמנה והאחים ראם, בית הקהילה, ביתו של ר’ חיים עוזר גרוז’ינסקי ונצביע על מקום “ישיבת רמייליס”. נבקר בבתיהם של סופרים ומשוררים שחיו בעיר והכנר יאשה חפץ ונחזור לסעודה שלישית.
בזמן שנותר עד מוצאי שבת נספר את סיפורם של יהודי וילנה, נעסוק בתורתו של הגאון והשפעתה על תורתו ואורח חייו של הרב קוק.
במוצאי שבת נערוך “מלווה מלכה מוסיקלית.

בפוניבז’, העיר החמישית בגודלה בליטא, נבקר בבניין הישיבה, נרחיב כאן על הישיבות הליטאיות, נספר על פעולותיו של הרב כהנמן מייסד ישיבת פונביז‘ בליטא ובישראל.
נצפה על בתי קהילה נוספים ביניהם בתי כנסת, בית הספר ומקום בית הקברות היהודי, המשמש כיום גינה ציבורית, לאחרונה נבנתה אנדרטה יפה בנוסף ללוח זיכרון שניצב בצד הגן.
נסייר במתחם הגטו היהודי שם הוקמה אנדרטה להנצחת היהודים שגרו במקום.
מכאן נמשיך דרכנו לזיימל, העיר בה שימש הראי”ה משנת תרמ”ח כרב, בראשית דרכו אחרי הנישואין. רבה הייתה ההערצה אשר העריצוהו בני קהילתו, בימים ההם העמיק בתורת הנסתר, כתב את ספרו “חבש פאר” ויצא למסעות ברחבי ליטא ויעורר את העם. בתקופת רבנותו בזיימל, התאלמן הרב קוק מאשתו הראשונה, והוא נותר עם בתו היחידה.
שנה לאחר מכן הוא נישא לאשתו השנייה. בנו הרב צבי יהודה נולד בתקופה זו.
נסיים בביקור בבית העלמין היהודי של זיימל, שם נקברה אשתו הראשונה של הרב קוק.
אחד מידידיו הקרובים היה רבה של בויסק השכנה, ר’ מרדכי אלישברג. לימים נפטר ר’ מרדכי’לי והלך לעולמו, הרב קוק ידידו התבקש להספידו. ותשם קהילת בויסק עיניה ברבה הצעיר של זיימל ותיקחהו ותושיבהו על כסא רבנותה בשנת תרנ”ה.
בבויסק הייתה קהילה יהודית גדולה ומגוונת, באותם שנים בהם שימש ברבנות שמו של הראי”ה הולך ומתפרסם ברבים, כאשר הוא ממשיך בפיתוח משנתו הפילוסופית. בבויסק נבקר בכיכר העיר, לידו גר והתפלל הראי”ה, עכשיו הקימו אנדרטת זיכרון במקום ליהודי בויסק, נגיע למבנה בית הכנסת החסידי, המקווה ובית המטבחיים שנשארו וגם מבנה בית הספר היהודי. ננסה לדמיין את הדרך בה הלך עם תלמידיו לטירה אותה משפצים כבר כמה שנים.
בשנת תרס”ג, הוזמן הראי”ה על ידי הרב גורדון לבקר בישיבת טלז והוצעה לו ההנהגה הרוחנית של הישיבה. לדברי הרב, הוא שקל ברצינות את ההצעה ונטה לקבלה, באותו הזמן כתב את חיבורו “מוסר אביך”. אמנם ההזדמנות שניתנה לו במקביל לשמש ברבנות בארץ ישראל הייתה עדיפה ורצויה בעיניו, לכן הוא עולה ארצה בשנת תרס”ד, ט”ל שנים לאחר הולדתו בגרייבה במרחק כ-100 ק”מ מבויסק.
נסיים את היום בנסיעה לריגה, שם נסב לארוחת ערב חגיגית ולסיכום המסע המפרך והמעניין.