חתונה וייטנאמית

חתונה ומעמד המשפחה הוייטנאמית
מאת: תמיר משרקי

כשמטיילים בוייטנאם אנו מסיירים במוקדי עניין ובאתרי תיירות ומסורת מרכזיים. לא אחת נפגוש באותם מקומות בדיוק, חתן וכלה בסשן צילומים רומנטיים על רקע אתרים אלה. מסקרנים ופותחים צהר לעולם החתונות העכשוי, מול מסורת עתיקה. לאותנטיות האירוע מול הרומנטיזציה שמתחוללת בראשינו המטיילים מול המציאות הגלובלית המשתנה לנגד ענינו במהירות מסחררת.
חתונה ווייטנאמית מסורתית היא אחד מהארועים המשפחתיים היקרים והחשובים אם לא החשובה ביותר בתרבות הווייטנאמית ומשקפת את הסדר החברתי המקובל בחברה זו. ערכי המשפחה הם מעל הכל, ההיררכיה בתוך המשפחה בהם נוטלים חלק כמעט יומיומי, גם האבות הקדמונים שהלכו לעולמם זה מכבר.
החיים המודרניים, החשיפה למערב, מחוללים תמורות בסדר החברתי המסורתי ואף מאתגרת אותה באופנים שונים, החל בכללי הטקס המסורתי וכלה בפן הקולינרי ותבניות האכילה של החברה הויינטנאמית.
התבוננות והבנה של מסורת וייטנאמית זאת מזכירה בקווים כלליים ובהרבה אספקטים את המסורת היהודית ומעוררים סקרנות ומחשבה על הדומה והשונה בין שתי התרבויות.

אירוסין

טקס אירוסין מתרחש בדרך כלל כחצי שנה לפני החתונה. בזמנים קדומים, רוב הנישואין היו נשואי שידוך על ידי ההורים או משפחה מורחבת, בני הזוג היו מתייעצים ביניהם, אך כמעט תמיד ההחלטה הסופית היא של ההורים. בעבר זה לא היה יוצא דופן עבור החתן והכלה להיפגש בפעם הראשונה ביום אירוסיהם.
בעשורים האחרונים, נשים וגברים וייטנאמיים מתחתנים על בסיס אהבה והיכרות רומנטית קודמת ולא נישואי שידוך.

החתונה

הכנות לחתונה הווייטנאמית המסורתית מתחילה לראשונה על ידי בחירת תאריך ושעה לטקס הנישואין.
בשל האופי הרוחני של האירוע, התאריך נקבע על ידי נזיר בודהיסטי או מנהיג רוחני, או מגדת עתידות מומלצת.
החתונה מורכבת מסדרה של טקסי ביניים בהם לפני יום החתונה, משפחתו של החתן מגיעה עם מתנות בשיירה לבית הכלה כדי לקבל רשות לשאת את הכלה באופן רשמי. בשלב זה, משפחת הכלה מאשרת את החתונה ומאותת באקט זה שאפשר להמשיך בתהליך. ריטואל מסורתי זה הוא שריד לזמנים בהם הנישואין התקיימו בשידוך, כאשר ההורים החליטו בשביל בני הזוג, ולא פעם הכלה ברחה עוד לפני החתונה. טקס מקדים זה בא לבטא הסכמה ולאשר את המשכיות הסכם ברית הנישואין.
בשלב הבא: מביאים את הכלה לביתו של החתן ועורכים היכרות עם המשפחה. כיום גם כדי לחסוך בעלויות הכבדות, בני הזוג מעדיפים לשלב בין המסורתי והמערבי ועורכים את הטקסים לעיתים באותו היום, ומיד לאחריהם מקיימים את החתונה עצמה ומתחילים בקבלת פנים של שתי משפחות והאורחים.

בגדי חתונה מסורתיים משתלבים עם המודרניים

בעוד הבגדים המסורתיים בוייטנאם תמיד היו מאוד מגוונים בהתאם לעידן והאירוע, בגדי החתונה תפסו מקום של כבוד בשימור המסורת הקדומה בלבוש ה”או דאי”. והוא עדיין בשימוש בלבוש בחתונה ויאטנמית כחלק משלבי החתונה. הכלה המודרנית אינה מוותרת על שמלה בסגנון מודרני עכשווי ובמהלך החתונה תחליף 2-3 מערכות לבוש, בניהם המסורתי. הבגדים המסורתיים מאופיינים ברקמה עם סמלים קיסריים כגון הפניקס (עוף החול), דרקונים ועיטורי פרחים בזהב. צבעי השמלה באדום או ורוד, הכלה חובשת את החאן דונג- כיסוי ראש מסורתי. החתן לובש מקבילה גברית פשוטה של השמלה, לעתים קרובות בצבע הכחול או חליפה מודרנית.

קבלת הכלה בביתה

ביום של החתונה, מתקיימת תהלוכה של משפחת החתן. האנשים הנוטלים חלק בתהלוכה נבחרים בקפידה. בדרך כלל הם אותם בני משפחה שעדיין אינם נשואים ואקט זה ישפר את מזלם לעתיד או בני זוג נישואים שלהם נשואים יציבים, ו/או בני משפחה עשירים ומכובדים שגם הם סגולה למזל טוב ועושר.
מספר האנשים המשתתפים בתהלוכה של משפחת החתן משתנה אך בדרך כלל מוגבל ל-20 איש כדי להקל על משפחת הכלה, אשר חייבים לקבל את כל האורחים.
בתהלוכה, החתן, משפחתו וחבריו נושאים קופסות אדומות מקושטות, מכוסות בבד אדום. בתוך קופסות אלה הן מתנות המייצגות את העושר של משפחתו של החתן תביא למשפחה של הכלה. מתנות הן פירות, עוגות, חזיר צלוי, כסף, ותכשיטים לכלה. מספר הקופסאות חייב להיות זוגי 2-4-6-8 לעולם לא יגיעו מספר אי זוגי, סמל למזל רע. המתנות מכוסות על ידי נייר או בד בצבע אדום וזהב. באמונה הוייטנאמית, המספר והצבע האדום יביאו מזל טוב לזוג הצעיר.
כשמגיעם לבית משפחת הכלה מקבלים את פניהם כיום עם זיקוקים ונפצים, בני המשפחות מתוודעים זה לזה ומודים על שפע המתנות ועל המזל הטוב שזכו לקבל. וממשיכים בשלבי הטקס בתפילה לקבלת ראשות וברכת הדרך מהאבות הקדמונים המתים של המשפחה.
טכס בקשת הרשות מתחיל מול מזבח האב הקדמון של הכלה. החתן והכלה מדליקים מקלות קטורת, ומבקשים מהאבות בתפילה לברך אותם. הזוג מסתובב ומשתחווה להוריהם, ומשתחווה זה לזה.

טקס התה

התה היה תמיד חלק מתרבותו של הוייטנמי, עם זאת הוייטנאמי אינו עורך טקס נוקשה כנהוג בטכסי התה בסין ויפן. עורכים טקס תה קצר בו אומרים דברי שבח ותודה בין המשפחות.
זה הזמן לכל הורה לתת עצות לחיים הרמוניים לבני הזוג. מיד יפתחו קופסאות התכשיטים אשר יעניק החתן לכלה.
כיום ההשפעות המערביות לא פסחו גם על החברה הוייטנאמית של סימון האנשים הנשואים בטבעת, החתונות המודרניות כיום כוללות אחרי מתן התכשיטים לכלה חילופי טבעות נישואין בין החתן והכלה. משפחות וייטנאמיות קתוליות עורכות את טכס חילופי הטבעות לזמן טכס שבועת הנישואין בכנסיה.

מביאים את הכלה לביתו של החתן

תהלוכה מורחבת מגיעה חזרה לביתו של החתן, בני משפחתו של החתן שלא לקחו חלק בתהלוכה נשארו בבית לקבל את פני הזוג עם משפחת הכלה ויקבלו את פניהם בשמחה ובהדלקת זיקוקין ונפצים. הזוג הטרי יוצג בפני משפחת החתן המורחבת, הכלה אף תעשה היכרות עם השכנים והקרובים שכן היא מהיום עוברת לגור במחיצת/בקרבת משפחת החתן ובתוך כך נוטלת חלק גם בחיי השכנים והקהילה. זהו אקט לעיתים קשה ומביך לכלה אשר עוזבת את הסביבה הטבעית והמעגל החברתי שבה חיה ורגילה ועוברת למשפחה חדשה לסביבה לא מוכרת ולמעגל רחב של אנשים חדשים כמו גם לחברים הקרובים של החתן.
כיום, מקובל לקצר את הזמן והשלבים ומיד לאחר הטקס בבית הכלה הזוג והאורחים משני הצדדים עוברים לקבלת הפנים והאירוע המרכזי באולם או מסעדה או פשוט בביתו לעתיד של הזוג.
באירוע מרכזי זה מספר האורחים הוא גדול בו נוטלים חלק שתי המשפחות על קרוביהם וכמובן חברי החתן והכלה בדרך כלל מתזמנים את האירוע לשעות אחר הצהריים לארוחה גדולה.

שמלת הכלה

הכלה הוייטנאמית משלבת לבוש מערבי עם מסורתי.
בחתונות מודרניות, הכלה מחליפה שלוש שמלות כלה שונות. במהלך קבלת הפנים בדרך היא תלבש שמלת חתונה לבנה המערבית, שמלה מערבית שנייה נוחה יותר לסוף האירוע ולריקודים, ושמלת או דאי מסורתית במהלך המעבר המסורתי בין שולחנות המוזמנים כדי להודות לאורחים באופן אישי על שבאו וכיבדו אותם בנוכחותם.
החתן ברוב הפעמים לובש חליפה מהודרת בגוונים כהים או בלבן לאורך כל הערב. לעיתים אף הוא לובש גרסה קלילה יותר של או דאי מסורתי, בד”כ בצבע כחול.

מתנות חתונה

בעוד שהמתנות המסורתיות הסימבוליות ניתנו ע”ג מגשים מכוסי בד אדום על ידי משפחת החתן, מתנות האורחים והמשפחה המורחבת אימצו סממנים מערביים משולבת במסורת וייטנאמית. כיום מקובל לתת כסף כמתנה במעטפות או בקופסאות אדומות עם עיטורי זהב או בשילוב אותיות שמותיהם של בני הזוג בזהב.

היררכיה משפחתית

החברה הוייטנאמית השמרנית מקדשת את ערכי המשפחה, המשפחה היא מעל הכל, מבנה משפחה היא הבסיס הערכי והכלכלי של כל פרט במשפחה.
ההבחנה מתחילה בין המשפחה המורחבת למשפחה הקרובה. המשפחה הקרובה כוללת לא רק את בעל, אישה, וילדים לא הנשואים, אלא גם הוריו של הבעל ונשיהם וילדיהם של הבנים, המשפחה המורחבת מורכבת מהמשפחה הקרובה וקרובי משפחה החולקים את אותו שם המשפחה ומי שגר באותו היישוב/כפר.
בחברה וייטנאמית, האב הוא ראש המשפחה. עם זאת, בניגוד לאב בחברה סינית מסורתית, שאחראי, לפחות באופן תיאורטי, על ילדיו ואישתו, האב הווייטנאמי עם אשתו וילדיו חולקים אחריות קולקטיבית שווה ודו-צדדית, באופן חוקי, מוסרי ורוחני.
ביחסים שבין ההורים וילדים, כמו גם בין בעל ואישה, החברה הוייטנאמית שומרת בקנאות על מנהגים ומסורת, בעיניהם של הילדים, לאמא וייטנאמית יש מעמד זהה לאב, אך קרבה דאגה וחיבה מיוחסים יותר לאמא.

יחסי הורים-ילדים

להורים וייטנאמיים אחריות משותפת החשובה ביותר לחינוך ילדיהם. מכוח עיקרון האחריות המשותפת, ההורים ישאו את החרפה במקרה שהילדים פועלים בניגוד למקובל ובעצם מערערים את הסדר החברתי, בדיוק כפי שהם חולקים את הכבוד והגאווה להשגים של הילדים המוכשרים שלהם.

חינוך לציות

בגיל צעיר, ילדים לומדים מהוריהם להתנהג על פי העיקרון של כיבוד אב. המשפחה היא בית הספר שבו לומד הילד את כללי הכבוד, אהבה וציות להורים. החובה לציית להורים אינה מסתיימת עם הגעה לגיל מסויים או נישואים. כיבוד אב ודאגה ותמיכה בהורים, נמשכת כל החיים ובעיקר בזקנתם. קשישים וייטנאמיים לא חיים בגפם או בבתי אבות, אלא עם אחד מילדיהם, בדרך כלל עם הבן הבכור. חובה זו לא פוסקת עם מותם של ההורים. היא ממשיכה בפולחן חודשי והתחזוקה של קבר ההורים.
בכל תחילת חודש, ליל מולד הלבנה ובאמצע החודש, ליל מילואה, ימים אלה נחשבים ליל פולחן בהם מוציאים מזבח קטן/שולחן לפתח הבית ומניחים עליו פירות ופרחים, מדליקים קטורת ושורפים “כסף מתים” – גרסה מזוייפת של שטרות כדי לספק את צורכי רוחתיהם של אבות המשפחה המסתובבות באיזור, הוייטנאמים מאמינים שבכוחם של רוחות אלו להטיב או להזיק ולכן עליהם לספק כל צרכי של אבותיו.
סגידה לאבות הקדמונים נהוגה ברוב, אם לא בכל בית וייטנאמי. לעיתים גם בבתיהם של אנשים המתגוררים מחוץ לוייטנאם. ילד שאינו מקיים את כיבוד אב נדחה ומנודה על ידי חברים אחרים במשפחה. העלבון הגרוע ביותר שיכול לקבל וייטנאמי המותיר אותו פגוע עד עמקי נפשו.
בכל תחילת חודש, ליל מולד הלבנה ובאמצע החודש, ליל מילואה, ימים אלה נחשבים ליל פולחן בהם מוציאים מזבח קטן/שולחן לפתח הבית ומניחים עליו פירות ופרחים, מדליקים קטורת ושורפים “כסף מתים” – גרסה מזוייפת של שטרות כדי לספק את צורכי רוחתיהם של אבות המשפחה המסתובבות באיזור, הוייטנאמים מאמינים שבכוחם של רוחות אלו להטיב או להזיק ולכן עליהם לספק כל צרכי של אבותיו.
סגידה לאבות הקדמונים נהוגה ברוב, אם לא בכל בית וייטנאמי. לעיתים גם בבתיהם של אנשים המתגוררים מחוץ לוייטנאם. ילד שאינו מקיים את כיבוד אב נדחה ומנודה על ידי חברים אחרים במשפחה. העלבון הגרוע ביותר שיכול לקבל וייטנאמי המותיר אותו פגוע עד עמקי נפשו.

יחסי אחים

בתרבות וייטנאמית, היחסים בין האחים נקבע על ידי עיקרון הוותק, אשר דורש מהאחים הצעירים לכבד ולציית לאחים הבוגרים. אח הבכור מקבל עליו את אחריות החלפה ההורים במקרה חירום או מוות. הוא נחשב על ידי אחיו כמנהיג שלהם. ציות לקוד התנהגות זה בין אחים הוא חלון הראווה למשפחה מאושרת ומוסרית.

יחס לקרובי משפחה

כמו עם בני המשפחה הקרובה, לבני המשפחה המורחבות יש תחושת אחריות קולקטיבית ומחויבות הדדיות חזקה. הרעיון של קרבת דם נוכח תמיד בתודעה של הווייטנאמים. בכבוד כמו בבושת פנים, בני המשפחה המורחבת חולקים את אותו גורל כאילו היו בני המשפחה הקרובה. מצופה מהם לתת סיוע נפשי וחומרי במיוחד בזמני משבר. יחסי נאמנות משפחתית גורמת לבעייתיות בהקשרים חברתיים עסקיים ופוליטיים, התחושה החזקה של נאמנות למשפחה המורחבת נוטה לעודד נפוטיזם והעדפת קרובי משפחה, מעודדת סררה וריכוז מוקדי כח.
הרעיון של קשרי דם ומשפחה טבוע במוחו של הווייטנאמים בגלל החשיבות של כיבוד אב. ענין הכבוד המשפחתי וההיררכיה הנובעת מכך מתאפיינים בחיי היום יום, סביב שולחן משפחתי צלחות אוכל מרכזיות, חלוקת האוכל לפי הררכיה, סדר ישיבה לפי הררכיה. בעשורים האחרונים גורמים חיצוניים מערערים את הסדר החברתי. עם התפתחות תרבות המערב שאליה נחשפים הוייטנאמים בה מושם דגש חזק לאינדבידואליות, כמו גם השלטון הקומוניסטי שבה ה”מדינה היא המשפחה” ומי שמערער על כך חותר תחת המשטר, הביאו את וייטנאם לימים אפלים בהם ילדים מוסרים את הוריהם לשלטונות, מצב כלכלי קשה מרחיק את ההורים ולעיתים את הילדים לחפש פרנסה מחוץ לוייטנאם למשך חודשים ושנים, כל אלה מערערים את הסדר החברתי אך עדיין לא מוטטו אותו סופית. המשפחה עדיין בעדיפות ראשונה ברוחו של כל וייטנאמי ממוצע.
היחסים הסמביוטים בתוך המשפחה לוקחים חלק חשוב ועיקרי בהחלטת בני זוג להתחתן – המשפחה היא התמיכה הכלכלית והערכית. המשפחה הקרובה והרחוקה תתן את התמיכה בהמשך החיים.
להצלחת הזיווג העתידי ההורים משקיעים כבר מגיל קטן בחינוך והעשרת ההון התרבותי בילדים. לימודים גבוהים, הקניית שפה זרה, נימוסים, כל הצטיינות אחרת מעלה את ערכו של החתן/כלה לעתיד יזכו אותם בזיווג מוצלח וישמרו את ערכי המשפחה לדורות הבאים.
הוייטנאמי הצעיר החדש החשוף היום יותר מתמיד לתרבות המערב באמצעות המדיה ורשת האינטרנט
חותר להדמות לצעירי המערב ומקיף את עצמו בטרנדים מערביים, באופנה מערבית (המיוצרת לרוב בארצם) בלבוש ותסרוקות, סמרטפונים מעודכנים, כלי רכב ומשלח יד, ווייטנאמי הצעיר שואף להגיע לעיר הגדולה, לשבת עם בני גילו בבתי קפה ובמזללות ג’אנק פוד, הוא משתוקק ללמוד אנגלית, שפה המהווה כרטיס כניסה והשתייכות לעולם הגלובלי. החתונה וייטנאמית מהווה שיקוף לאותו הלך הרוח.

חתונה וייטנאמית רוצה להראות מערבית מחד אך מאידך מחוייבת לערכי המשפחה ולמסורת. השילוב בניהם יוצר תמורות בתהליכים וקונפליקטים בסדר החברתי המקובל. אם בעבר הנישואין היו על בסיס שידוך בין משפחות היום הוא על בסיס היכרות מקדימה ואהבה רומנטית. אך עדיין צריכים את אישור המשפחה.
מיקום החתונה והשקעות בפרטים הקטנים כגון מוסיקה, לבוש, צילומים רומנטיים באתרים שונים, דקורציה, קישוט מכוניות בסגנון המערב. משווה להם תדמית מודרנית גלובלית של חברה גבוה אך בה בעת מכניס את הזוג והמשפחה להשקעות כסף כבדות.
בפן התרבותי-קולינרי, בעבר הישיבה סביב שולחן ובו צלחות מרכזיות בו כל אחד נוטל אוכל לפי סדר היררכי,
מהדמות המכובדת ביותר בשולחן לפחותה ביותר, סדר זה משתנה מול העיניים. שוו בנפשכם מה קורה כשהזוג מחליט לערוך את האוכל בסגנון בופה? זה יוצר קונפליקט קשה בו האורחים המכובדים המבוגרים צריכים לעמוד בתור לקחת אוכל כשווה בין שווים.. הרי לא יעלה על הדעת.. הם לא יודעים איך לנהוג במקרה כזה, וגורם למבוכה.
וכך עם התקדמות הדורות, מסורות עתיקות עוברות מן העולם ומול שטף המידע הזמין בשלל רשתות המדיה השונות גם וייטנאם על מאפייניה המסורתיים האקזוטיים הופכת להיות כמו כולם חלק מהכפר הגלובלי המשתנה.

צילומים: מחתונת לילי דיאם ורוט טראן – הו צ’י מין

כללי |

צור קשר לכתבות נוספות חזרה לדף הבית

שתף