טיול לסין
ב”ה
14.05.2012
בייג’ין – סין
למדריכנו היקר, שמעון עטר,
ששיבח וגער, לעתים סרב ולרוב נעתר,
ובתבונה הוליכנו מאתר לאתר.
פקח את עינינו בארץ מלוכסני העין,
הסביר לנו למה ואיך, ממתי ומאין,
היה זן ומפרנס לנו חביתות וגבינה צהובה
ומושיבנו על במותי בורות בול קליעה.
ועתה,
אחרי המגנום שהתעכל והקילוגרמים שנשיל,
אחרי שנלבש את הפשמינות והררי הטקסטיל,
אחרי כול אלה ועוד, מה באמת יישאר?
לא מה שבבטן ולא מה שבארון,
לא שעון של דיור או תיק לואי ויטון.
רק מה שריגש והפעים והרנין או וצבט,
רק הוא לא יתפוגג, לא ייעלם או יאבד,
מטבע הדברים,
חוויות של הנפש והרוח יחרתו בזיכרון
ואלה לא יסולאו בשום מגנום וממון.
לפני שובנו אל חיינו מחר,
מה נדבר ומה נאמר,
תודה לך שמעון, על טיול נהדר.
מירה.