שיט מרהיב בים הבלטי

אניית הפאר: SKY PRINCES (סקאיי פרינסס) הושקה באוקטובר 2019, משקלה 141,000 טון, 3600 נוסעים
*19 קומות
*מסעדות וטרקלינים המוקפים נוף פנוראמי
*בוטיק אלגנטי
*ספא לוטוס המרגיע
*תאטרון
*מתחם בר
*אולם מופעים משודרג ומעוצב
*חדרים מרווחים ואלגנטיים הכוללים מקרר, טלוויזיה, ארון, חדר אמבטיה עם מקלחת

אתרים ומבנים היסטוריים מתקופות שונות, משתלבים כאן עם מבנים עתידניים, גורדי שחקים, מרכזי קניות מפוארים ואווירה תוססת, כל אלה כמובן, עם רבבות תיירי שנוהרים אליה. כדאי להדגיש, שברלין לא שוכחת ואף מנציחה באומץ את התקופה הטראומתית בהיסטוריה שלה, של גרמניה ושל העולם. אנו נראה את שער ברנדנבורג, סמלה של העיר, לצדו שוכן בניין הרייכסטאג – בית הפרלמנט של גרמניה. נבקר באנדרטת השואה המרגשת בעוצמתה, שהוקמה לזכר ששת המיליונים מבני עמנו ומורכבת מ-2,700 קוביות בטון בגדלים שונים. נמשיך למוזיאון התת קרקעי בו מונצחים שמותיהם של ששת המיליונים מבני עמנו שנרצחו בתקופת השואה. משם לביקור במוזיאון היהודי הבנוי בצורת מגן דוד שבור. כמו כן, נבקר בבית הכנסת היהודי שהפך למרכז יודאיקה. נעצור בצ’ק פוינט צ’ארלי, נקודת המעבר ההיסטורית בין מזרח העיר למערבה – סמל המלחמה הקרה בין ארה”ב לבריה”מ. נראה את כיכר פוטסדאם ההיסטורית, המעוצבת בסגנון חדשני-הייטקיסטי. נמשיך ונצפה בשרידי חומת ברלין המפורסמת – הסימן הבולט ביותר להפרדה הכפויה ולמלחמה הקרה בין מזרח ומערב.

במהלך ההיסטוריה שלה נכבשה טאלין על ידי הדנים, השבדים והרוסים, כשהאחרונים שלטו בה מאז מלחמת העולם השנייה ועד 1991 – אז הכריז הפרלמנט של אסטוניה על עצמאותה. נערוך סיור בעיר. נראה את שני חלקיה של טאלין היפה, המודרני – שעדיין נושא את סממני הקומוניזם, והעתיק – עם החומה העתיקה שלאורכה מגדלים וצריחים, בתים קטנים, עתיקים בעלי גגות אדומים, רחובות וסמטאות משובצים בבתי קפה וחנויות בוטיק עם כיכר רחבה וציורית. כל אלה היו הסיבה לאונסק”ו להכריז עליו ב-1997 כ”אתר מורשת עולמית”. בתום הסיור נחזור לאנייה ונתארגן לשבת.

שמה של העיר שונה מספר פעמים – בעקבות מהפכת אוקטובר 1905 היא הפכה ל-פטרוגרד, בתקופת המשטר הקומוניסטי נקראה לנינגרד ובשנת 1991 הושב לה שמה המקורי. כיום סנט פטרסבורג היא העיר השנייה בגודלה (5 מיליון תושבים) ובחשיבותה ברוסיה, בעלת מעמד מרכזי כעיר נמל ופתח למסחר עם אירופה. היא אחת הערים היפות בעולם, המכונה “ונציה של הצפון”, ובהתאם, היא גם עיר רומנטית להפליא, עם ארמונות מפוארים המוקפים בגנים מרהיבים ותעלות מים מקסימות. בנוסף, היא ידועה כמרכז תרבותי ועולמי. אנו נטייל בכיכרות רבות ההוד עם הפסלים והארכיטקטורה המונומנטלית ונבקר במוזיאון הגדול בעולם – ה-ה ר מ י ט א ז‘, לשעבר ארמון החורף של הצארים של רוסיה וכיום אחד המוזיאונים הגדולים והחשובים בעולם, בשורה אחת עם הלובר בפריז והמטרופוליטן בניו יורק. בהרמיטאז’ למעלה מ-3 מיליון יצירות אומנות ביניהן יצירות מופת של אומנים כמו ליאונרדו דה וינצ’י, רפאל, מיכאלאנג’לו, רמברנדט, רובנס, אל גרקו, פיקאסו, מאטיס, ואן גוך, גוגן, סזאן ועוד. נמשיך ונבקר במוזיאון המשחתת אורורה, אחת הגאוות הגדולות של הצי והצבא הרוסי במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20. בניית האנייה הושלמה בסנט פטרסבורג בשנת 1900, וכמה שנים מאוחר יותר היא כבר השתתפה במלחמת רוסיה-יפן. אולם, את חלקה ההרואי קנתה המשחתת כאשר ב-25 באוקטובר 1917 ירו אנשי הצוות שלה פגז סרק מתותח החרטום, והוא שנתן את האות לתחילתה של “מהפכת אוקטובר” – להתקפה על ארמון החורף, מקום מושבה של הממשלה הזמנית, ולתפיסת השלטון ברוסיה על ידי הבולשביקים. לאחר מלחמת העולם השנייה, התבצע פרויקט שיחזור ושימור של האנייה, ובהמשך היא הפכה למוזיאון ולמתקן לימוד ואימון לבית הספר הימי הסמוך.

הלסינקי מציעה לתיירים מנה מרוכזת של יופי, טבע, ארכיטקטורה, אוכל טוב וחיי לילה תוססים. מעיר שהייתה שנים ארוכות בעלת אופי סובייטי קר וסגור (פינלנד הכריזה על עצמאותה ב-1917), היא הפכה לאחת הערים המרכזיות והתוססות בסצנה האירופית, עם שדרות מעצבים, בוטיקים, אזורי בילוי הומים ותרבות בתי קפה מפותחת ביותר. כל אלה משקפים כמובן את התפתחותה של פינלנד, שהפכה לאחר המעצמות הכלכליות והתרבותיות של אירופה. הלסינקי היא עיר בה מתקיימים אירועים רבים בתחומי האמנות, התרבות, הקולינריה, הספורט ועוד. בין היתר אירחה העיר את המשחקים האולימפיים ב-1952, את האירוויזיון ועוד. אגב, גם חנות הספרים הגדולה ביותר בסקנדינביה נמצאת בהלסינקי. העירי זכתה בתואר “בירת עיצוב עולמית” לשנת 2012 ומדורגת כ”עיר ירוקה” במקום השביעי (והמכובד) באירופה. תמצית העיצוב הפיני, שהיא גם תפיסת עולם – מינימליזם, פשטות וטבע. ואכן, זוהי עיר בה מבנים היסטוריים וחדשים, כנסיות עתיקות ופארקים ירוקים, אגמים, חוף ים, כיכרות ושדרות רחבות משתלבים זה בזה באופן מושלם. אנו נטייל ונגיע אל כיכר הסנאט שבלב העיר. כאן הבניינים מספרים את סיפור ההיסטוריה של הלסינקי ושל האומה הפינית – ב-1809 עברה הלסינקי מבית המלוכה השבדי לידי הרוסים, שהפכו אותה לבירה החדשה של פינלנד. הצאר אלכסנדר ה-1 הזמין את האדריכל הפרוסי קארל לודוויג אנגל לתכנן את מרכז העיר, על פי המודל הרוסי של סנט פטרסבורג. כך נגלה במרכז הכיכר פסל נפלא של הצאר אלכסנדר ה-2 ומעליו מתנשאת הקתדרלה הלותרנית הגדולה של הלסינקי. המבנים שמסביב לכיכר מספקים תחושה של להיות בהלסינקי – אבל להרגיש בסנט פטרסבורג. אין פלא שהרבה סרטים שעלילתם התרחשה ברוסיה, צולמו למעשה בהלסינקי, ביניהם “אדומים” (1981, וורן ביטי) ו”לילות לבנים”(1985, טיילור הקפורד). כנסיית הסלע “טמפליוקיו”, אליה נגיע בהמשך, משלבת באופן מופלא בין עקרונות הארכיטקטורה הפיניים לבין מוסיקה. הכנסייה הזו הייתה רעיון גאוני של שני אחים, טימו וטומו סומאלינן. היא נבנתה בשנות ה-60′ של המאה ה-20 מסלעי גרניט, ואת החלל כיסו המעצבים בכיפת זכוכית מעוטרת בסליל נחושת מתפתל ואינסופי. כך יצרו חלל עם אקוסטיקה מושלמת. זוהי אחת הדוגמאות הבולטות לארכיטקטורה המודרנית בפינלנד.
בסופו של היום ניפרד מהלסינקי ונשוב לאנייה להמשך השיט.

שטוקהולם שנוסדה במאה ה-13 הייתה מאז ומתמיד תחנת מסחר חשובה הודות לגישה הישירה שלה לים הבלטי. כבר במאה ה-17 הפכה לבירת שבדיה ועל אף הקרבות וחילופי השלטון במשך מאות שנים, היא התפתחה והפכה למרכז כוח כלכלי-אירופאי. בשטוקהולם מספר עצום של מוזיאונים, גלריות, תיאטראות ואולמות קונצרטים. העיר גם מאכלסת מוסדות בעלי אופי תרבותי עולמי, כמו למשל ארגון אונסק”ו (האחראי על שימור אתרי מורשת מטעם האו”ם) או בית העירייה המפורסם בו מוענקים פרסי נובל בכול שנה – בו נבקר. החלק העתיק של שטוקהולם מאופיין בשורות בתים המשומרים להפליא. נבקר בחלק הזה באזור “גמלה סטאן” שנבנה בימי הביניים, נצעד על בין הבניינים העתיקים, הסמטאות הציוריות מרוצפות האבן וניהנה מהאווירה המקסימה והמיוחדת. נראה את ארמון המלוכה המשמש גם כמוזיאון ואשר גם בו נערכים גם טקסים לאומיים. נמשיך ונבקר באי יורגארדן, שבעברו היה שטח הציד של בית המלוכה ולכן כיום הוא כולו ירוק ופסטורלי ונעים לטייל בו. אנו נבקר במוזיאון סקאנסן הנמצא על האי והוא המוזיאון הפופולארי ביותר בעיר. זהו המוזיאון הפתוח הראשון בעולם, אשר מציע הצצה אל שבדיה הכפרית של פעם, באמצעות כ-150 מבנים היסטוריים, חוות, סדנאות אומנים, כנסיות, טחנות רוח ועוד. אלה הועברו לכאן מכל חלקי המדינה, כדי להדגים ולשמר את חיי היומיום בשבדיה מימי הביניים ועד למאה ה-20.

מה שהחל כאן ככפר דייגים קטן בימי הביניים, הפך עם השנים לעיר תוססת ומשגשגת, עם תעלות יפות שחוצות אותה, ארמונות ומצודות, גנים ומגדלים. אגב, המגדלים המעטרים את הקו הרקיע של קופנהגן (וצורתם לעיתים אפילו מוזרה), הם דוגמה נהדרת לסגנונות הבנייה מתקופותיה השונות של העיר – מהרנסנס, הבארוק והרוקוקו. במהלך הסיור נראה גם את בתי הפרלמנט, בית העירייה, הבורסה ואת ה- Stroget – המדרחוב הארוך ביותר בעולם המוביל ממרכז העיר לאזור הנמל, שם גם נראה את פסל בתולת הים המפורסמת. נגיע לארמון אמיליאנבורג המשמש למגורי המלכה ומשפחתה ונצפה במזרקת גפיון – האלה הנורדית, שהוא המונומנט הגדול ביותר בקופנהגן. המזרקה משמשת גם כבאר משאלות. תם ולא נשלם טיולינו באזור הבלטי. עתירי חוויות ונינוחים מהנופש הנפלא נטוס בע”ה חזרה ארצה. נחיתה בארץ ביום ה-13.